רציונאל המיזם
לתעסוקה איכותית, כזו התואמת ליכולות האדם, להשכלתו ורצונותיו – השפעה דרמטית על כל תחומיי חייו, וכבר הוכח מחקרית כי היא משפיעה על המצב הכלכלי, הבריאות הפיסית והנפשית, המצב החברתי, ההורות, הזוגיות ועוד.
לכן, מובנים המשאבים הרבים המושקעים בתוכניות שמטרתן לסייע לאנשים למצות את הפוטנציאל התעסוקתי. המשאבים הרבים יצרו מגוון רחב של תוכניות תעסוקתיות, כל אחת עונה על צורך מסוים, או מכוונת לאוכלוסייה ייעודית.
עם הזמן וריבוי המענים, למרכזי הזדמנות ומרכזי ההכוון השונים, עלה צורך בהתאמת המענה הנכון ביותר לאדם על פי צרכיו ומאפייניו. לצורך כך, פיתחנו את המודל הדו-מימדי – מודל תיאורטי ויישום ממוחשב לכלי המסייע בניתוב לקוחות לאחד מבין מגוון המענים הקיימים, בהתאם לצורך העולה.
במקביל לניתוב, היישום הממוחשב מייצר תוכנית ליווי באופן אוטומטי בהתאם לתמונה העולה אודות הכוחות, המאפיינים והצרכים.
מבנה המודל הדו-מימדי
המודל מורכב משני צירים, ציר מורכבות הבעיה התעסוקתית למול ציר הפוטנציאל לשינוי תעסוקתי:
- הציר הראשון בוחן את מידת מורכבות הבעיה התעסוקתית, על רצף של – בעיה מתונה, בעלת השפעה נמוכה על חיי האדם וסביבתו ועד לבעיה אקוטית, שהשפעתה דרמטית.
על ציר המרוכבות זה ניתן לזהות שלושה אזורים מרכזיים :
-
- בעיה תעסוקתית , שהחסמים העומדים בבסיסה, קשורים בעיקר לידע ומיומנויות קשות לחיפוש עבודה. כדוגמת אי הבנה של עולם העבודה, צורך בהכוונה תעסוקתית, שליטה נמוכה בשיטות לחיפוש עבודה ועוד.
- בעיה תעסוקתית שהחסמים העומדים בבסיסה, קשורים בעיקר למיומנויות הרכות. למשל: קושי בפתרון קונפליקטים במקום העבודה, קושי באיזון בית-עבודה, ניהול משימות, עמידה בזמנים, ועוד.
- האזור השלישי בציר – מזהה אנשים שמתמודדים עם בעיות משמעותיות, רחבות יותר מתחום התעסוקה, אך השפעתן על שילובו של האדם בתעסוקה איכותית- דרמטית. חסמים רלוונטיים בתחום זה – יכולים להיות משבר משפחתי עקב לידת ילדים עם צרכים מיוחדים, השתייכות לקהילה מודרת וענייה, בעיות הקשורות להתמכרות, ועוד.
המיקום על הציר נעשה באמצעות שאלות רלוונטיות.
- הציר השני בוחן את הפוטנציאל לשינוי תעסוקתי במצב הנוכחי בו נמצא האדם, ומסווג אותו על רצף שבין פוטנציאל גבוה – לנמוך.
גם המיקום על ציר זה נעשה באמצעות שאלות רלוונטיות הבוחנות מוטיבציה, מיקוד שליטה פנימי מול חיצוני, היסטוריה תעסוקתית והשכלה, מקורות התמיכה ועוד.
השילוב בין שני הצירים יוצר ארבע רביעים, כשכל רביע מייצג דפוס של חסמים, ומגדיר את המענים הרלוונטיים לדפוס זה:
רביע I – לאדם מורכבות תעסוקתית גבוהה, וההשפעה עליו ועל סביבתו בהתאם, אך יחד עם זאת -פוטנציאל השינוי גבוה – "שווה" להשקיע משאבים רבים, כדי לחלץ אותו מהמצב התעסוקתי , ולכן ננתב אותו לתוכניות מעטפת, מערכתיות. לרוב תוכניות תעסוקתיות של משרד הרווחה.
רביע II – גם במקרה זה לאדם מורכבות תעסוקתית גבוהה, אך הפוטנציאל לשינוי בשלב זה אינו גבוה, אך עם זאת, ללא מענה יחווה האדם התדרדרות נוספת. למשל האדם נמצא בשיא משבר וטרם הגיע לשיווי משקל והסתגלות למצבו, ונרצה לסייע לו בהשמה מיידית על אף שאינה איכותית, ובמקביל נתווך אותו לתוכניות בקהילה המסייעות להסתגלות לבעיה האקוטית . בהמשך, עם התמתנות המצב המשברי, כאשר יהיה פנוי יותר לליווי התעסוקתי, יקבל את המענה המתאים לו בהתאם למצבו החדש, לצורך קידום והתמדה.
רביע III – מורכבות נמוכה לצד פוטנציאל גבוה לשינוי, לכן ננתב אותו לתוכניות קצרות מועד, קונקרטיות, ספציפיות לצמצום הפער או המידע לו הוא זקוק.
רביע IV – על אף שהבעיה אינה מורכבת, הפוטנציאל לשינוי נמוך. דוגמא למצב כזה ניתן להמחיש באמצעות אדם עובד ומתפרנס די צורכו, המבקש להתקדם, אך חסר מוטיבציה פנימית לשינוי, הוא פאסיבי,ואינו פועל לשיפור מצבו. במצב זה, ניידע את האדם על כל האפשרויות העומדות בפניו, בין אם במרכז ובין אם בקהילה. בעתיד, במידה ויפנה מחדש לקבלת שירות, ונזהה מוטיבציה פנימית וחיבור לתהליך הליווי, יוכל להיות מנותב לתוכניות המרכז בהתאם למצבו החדש.
להתנסות ביישום הממוחשב של המודל לחצו כאן
קהלי היעד ושותפים למיזם
המודל פותח להפעלה על ידי עובדי התשתית. הפיתוח נעשה בשיתוף עם המעטפות המקצועיות למרכזי הזדמנות מטעם משרד הכלכלה ומטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי.
ייחודיות המיזם
התייחסות לנושא החסמים התעסוקתיים כנושא מורכב ולא חד מימדי, פיתוח מודל תיאורטי ויישום ממוחשב תוך הפנייה מדויקת יותר והתאמת מענים לצורכי הפונה בצורה מקצועית ואיכותית.
עתיד המיזם
פשטות השימוש והיישום ממוחשב, מאפשרים להרחיב ולהתאים מגוון של פעילויות לשימוש באמצעות המודל לכל תשתית תעסוקה שתרצה בכך.